פסיקה תקדימית בנושא מע"מ

פסיקה תקדימית בנושא מע"מ – ייעוץ לתושב חוץ אינו שירות לתושב חוץ, האמנם?

במסגרת ע"מ 1058-07, נ.ד.ל.א. ייעוץ ושירותים בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף – תל-אביב 3. מיסים כה/6 (דצמבר 2011) ה-18 מיסים כה/6, דובר בחברה אשר טיפלה בהשגת אישור מקדמי (פרה-רולינג) ממס ההכנסה בגין היבטי מס עבור עיסקה שביצעה חברת ויז'נטק. לאחר שהוגשו הדוחות הסופיים של החברה, פנה מנהל החברה ביוזמתו לפקיד השומה והצליח לקבל אישור עקרוני להגדלת עלות המניות וכתוצאה מכך להקטנת החיוב במס.בגין הצלחתה זו, לאחר הצלחה זו, הוציאה החברה לבעלי המניות תושבי ישראל חשבונית מס עם מע"מ בשיעור מלא, ולבעלי המניות תושבי חוץ חשבונית מס עם מע"מ בשיעור אפס לפי סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ.

לטענת רשויות מע"מ, החברה חייבת במס בשיעור מלא, מכיוון שמדובר בהליכים מול רשות המס, ועל כן חל הסייג הקבוע בתקנה 12א לתקנות המתייחס לשירות לגבי נכס המצוי בישראל. הנכס הנטען הוא קיומה של זכות כלשהי של מס הכנסה לגביית מס הכנסה או לקביעת גובה ההפסדים.

החברה טענה מנגד כי מדובר ביוזמה עצמאית שלה, וכי לא היתה כאן תביעה או דרישה של רשות המסים ולא היתה כאן זכות להתגונן. בעלי המניות תושבי החוץ לא היו חייבים לשכור את שירותי החברה, ולפיכך, מדובר במקרה קלאסי, בו החוק מעודד יצוא שירותים לתושבי חוץ אשר מעשיר את קופת המדינה.

בית המשפט המחוזי בת"א מפי כב' הש' דניה קרת, קיבל את עמדת רשויות מע"מ וקבע כי הואיל והגדרת "נכס" המופיע בסעיף 12א לתקנות מע"מ, הינה רחבה דיה על מנת שתכלול בחובה זכות בעלת ערך כלכלי שאיננה דווקא זכות תביעה או זכות הגנה לגבי הפרת ניטרליות החיובים, הרי שהגדרה זו תחול על  כל זכות רכושית בעלת ערך כלכלי, לרבות זכותם של בעלי המניות בויז'נטק לשלם מס בהתאם להפסדים של ויז'נטק אשר יוכרו על ידי פקיד השומה, נשוא האישור המקדמי שהשיגה החברה לבעלי המניות של ויז'נטק.

בקביעתו זו, מתבסס בית המשפט על פסקי הדין שניתנו על ידי בית המשפט העליון בענין רוזין ובענין מוסל.

בע"א 418/96 רוזין נ' מנהל המכס ומס ערך מוסף פד"י מג(1) 837 הבהיר כב' הנשיא שמגר (בעמ' 844 לפסק הדין), כי סעיף 30(א) לחוק על סעיפי המשנה שלו קובע מהן עסיקאות אשר יחול עליהן שיעור אפס "מדובר בהקלת מס הניתנת, בדרך כלל, לעיסקאות המתבצעות במגזרים כלכליים מסויימים, אותם מבקש המחוקק לעודד. מרבית העיסקאות הנהנות מן הקלה נושאות אופי של ייצוא… סעיף 30(א)(5) מעניק הקלת מס לעיסקה שהיא "מתן שירות לתושב חוץ…". מטרתו של הסעיף לעודד ייצוא שירותים".

ממשיך ומסביר כב' הנשיא שמגר כי לא בכל מקרה של ייצוא שירותים מוענק שיעור אפס. כאשר קיימת זיקה בין הנכס לישראל אין הסעיף חל "במקרה זה סבר מחוקק המשנה כי אין מקום להקל. ייתכן כי היסוד לכך בסברה (בין אם היא נכונה ובין אם לאו) כי מקום שהמדובר בנכס המצוי בישראל, נטייתו הטבעית והרגילה של תושב החוץ תהא להיזקק ממילא לשירות ישראלי דווקא ומכאן שאין צורך בתמריץ מס לשם עידוד מתן שירותים כאמור".

גע"א 9303/03 מוסל נ' מדינת ישראל, קבע כב' השופט עדיאל כי משמעותו של הביטוי "זכות" כמובנו בתקנה 12א(א) לתקנות מס ערך מוסף, נידונה בענין רוזין וכי אותה הלכה תנחה את בית המשפט גם במסגרת הדיון שהתנהל בפניו בעיין מוסל.

בעניין מוסל נידונה זכותו של נפגע לפיצוי בגין נזקים אשר נגרמו לו בתאונת דרכים שהיא עילת התביעה שלו. בית המשפט היפנה לקביעתו של הנשיא שמגר על פיה זכות כוללת זכות רכושית בעלת ערך כלכלי.

בסעיף 9 לפסק דין רוזין נאמר כי "המונח "זכות" בחוק מס ערך מוסף אינו מוגדר ואינו כולל כל התייחסות למונחים "זכות ראויה" או "זכות מוחזקת"… עניין לנו כאן בזכותו של נפגע לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לו בתאונת הדרכים, שהיא עילת התביעה שלו. אינני מתכוון למצות כאן את הפרשנות של המונח "זכות", שתבנה, כמקובל עלינו לא אחת, ממקרה למקרה.  די לצורך