מה צריך לבדוק לפני שמקבלים החלטה

איך להתנהל נכון כשעוזבים את הארץ

מעבר לחו"ל משנה לא רק את מקום המגורים, אלא גם את מערכת הזיקות הכלכליות, המשפחתיות והמיסויות. כאשר המעבר אינו זמני, סוגיית ניתוק תושבות מס הכנסה עשויה להשפיע באופן מהותי על היקף החבות בישראל, על חובות הדיווח ועל אופן המיסוי של הכנסות ונכסים מחוץ למדינה.

א.ח.ד. בניטה בע"מ משלבת ידע חשבונאי ומשפטי בתחום המס ומלווה יחידים, בעלי שליטה וחברות בתכנון המעבר, בבחינת השלכותיו ובהתנהלות מול רשות המסים.

מתי אדם מפסיק להיחשב תושב ישראל לצורכי מס?

המבחן המרכזי הוא מבחן "מרכז החיים". לא בוחנים רק היכן אדם נמצא פיזית, אלא היכן מתנהלים בפועל חייו האישיים, המשפחתיים והכלכליים.

בין היתר נבחנים מקום המגורים הקבוע, מקום מגורי בן או בת הזוג והילדים, מקום העבודה, הפעילות העסקית, נכסים, חשבונות בנק וקשרים נוספים המעידים היכן נמצא מרכז חייו של האדם.

לצד מבחן זה קיימות חזקות המבוססות על מספר ימי השהייה בישראל. בין היתר, חזקה עשויה להתקיים כאשר אדם שהה בישראל 183 ימים או יותר בשנת המס, או כאשר שהה בישראל לפחות 30 ימים בשנת המס וסך שהותו בישראל באותה שנה ובשנתיים שקדמו לה הגיע ל-425 ימים או יותר. מדובר בחזקות הניתנות לסתירה באמצעות מכלול העובדות והראיות.

לכן, עצם העובדה שאדם מבלה את רוב השנה בחו"ל אינה מבטיחה כשלעצמה שמעמדו השתנה לצורכי מס.

מרכז החיים חשוב יותר מכרטיס הטיסה

כאשר משפחה עוברת להתגורר במדינה אחרת, הילדים משתלבים במסגרות חינוך מקומיות, נחתם חוזה שכירות ארוך טווח ונוצר מקור הכנסה קבוע בחו"ל, מתקבלת תמונה ברורה יותר של העתקת מרכז החיים.

לעומת זאת, דירה זמינה בישראל, פעילות עסקית משמעותית בארץ או שהייה תכופה וממושכת עלולות להקשות על הטענה שמרכז החיים עבר למדינה אחרת.

אין אינדיקציה אחת שמכריעה לבדה. המשקל נוצר מהתמונה הכוללת ומהעקביות בין ההתנהלות בפועל לבין הדיווחים לרשויות.

איך נערכים נכון למעבר לחו"ל?

מומלץ להתייחס לשינוי התושבות כתהליך ולא כפעולה טכנית המתבצעת ביום הטיסה. ככל שהמעבר מתוכנן מראש, ניתן לצמצם סתירות ולבנות תשתית עובדתית ברורה יותר.

כדאי לבחון את מקום המגורים, הסכמי העבודה, חשבונות הבנק, הנכסים בישראל, פעילות עסקית קיימת, מקום לימודי הילדים והתחייבויות שנותרות בארץ.

גם מסמכים פשוטים לכאורה עשויים לקבל משמעות בהמשך. חוזה שכירות במדינת היעד, הסכם עבודה, אישור תושבות מקומי, רישום ילדים לבית ספר, ביטוחים וחשבונות שוטפים יכולים לסייע בהצגת התמונה המלאה.

מה עושים עם דירה, חשבונות ונכסים בישראל?

אין חובה אוטומטית למכור את כל הנכסים בישראל כדי להפוך לתושב חוץ. עם זאת, חשוב להבין כיצד כל נכס או זיקה משתלבים בתמונה הכוללת.

דירה בישראל המושכרת לתקופה ארוכה שונה מדירה שנותרת פנויה וזמינה לשימוש קבוע של בעליה. גם חשבון בנק פעיל אינו בהכרח בעייתי, אך יש משמעות לשאלה אם הוא ממשיך לשמש כחשבון המרכזי לפעילות היום-יומית.

המטרה אינה ליצור מצג מלאכותי, אלא לוודא שהמסמכים משקפים את המציאות בפועל.

בעלי עסקים ובעלי שליטה צריכים לבדוק גם את פעילות החברה

כאשר אדם שעובר לחו"ל הוא בעל שליטה, מנהל או בעל עסק, התמונה מורכבת יותר. לצד מעמדו האישי יש לבחון גם היכן מתקבלות החלטות עסקיות והיכן מתנהלת הפעילות בפועל.

ישיבות הנהלה שממשיכות להתקיים בישראל, חתימה על חוזים מהארץ או ניהול שוטף של חברה זרה מתוך ישראל עלולים לעורר שאלות נפרדות בנוגע לשליטה וניהול או לקיומו של מוסד קבע.

לכן חשוב להגדיר מראש סמכויות, הרשאות חתימה, מקום קבלת החלטות והתקשרויות בין חברות קשורות. כאשר קיימות עסקאות בין צדדים קשורים, יש לבחון גם את כללי מחירי ההעברה ואת הצורך בתיעוד מתאים.

אמנות מס ותושבות בשתי מדינות

מעבר למדינה אחרת עלול ליצור תקופה שבה שתי מדינות רואות באותו אדם תושב לצורכי הדין הפנימי שלהן.

כאשר קיימת אמנת מס בין ישראל למדינת היעד, יש לבדוק את מבחני ההכרעה שנקבעו באמנה הרלוונטית. במקרים רבים נבחנים, בין היתר, בית הקבע, מרכז האינטרסים החיוניים ומקום המגורים הרגיל.

האמנה עשויה להשפיע גם על שיעורי המס או הניכוי במקור החלים על דיבידנדים, ריבית, תמלוגים והכנסות נוספות.

אין להסתפק בעצם קיומה של אמנה. יש לוודא שניתן להוכיח את המעמד במדינת היעד באמצעות אישור תושבות ומסמכים מתאימים.

מה חשוב לדעת על מס יציאה?

אחת הסוגיות שחשוב לבדוק לפני שינוי מעמד התושבות היא מס יציאה.

פקודת מס הכנסה כוללת מנגנון שלפיו נכסים מסוימים של תושב ישראל שחדל להיות תושב עשויים להיחשב כאילו נמכרו ביום שלפני שינוי המעמד. החוק כולל גם אפשרות לדחיית תשלום המס, בכפוף לתנאים, עד למימוש הנכס בפועל.

הנושא עשוי להיות משמעותי במיוחד למי שמחזיק מניות, אופציות, זכויות בחברות או נכסים בעלי עליית ערך משמעותית. לכן מומלץ למפות מראש את הנכסים ולבדוק את השלכות המס לפני קביעת מועד המעבר.

ומה לגבי ביטוח לאומי?

חשוב לא להניח שקביעה לצורכי מס הכנסה משנה אוטומטית גם את המעמד בביטוח הלאומי.

הביטוח הלאומי בוחן אף הוא את מרכז החיים, אך מפעיל הליך עצמאי. מי שהעביר את מרכז חייו לחו"ל באופן מלא יכול לפנות לביטוח הלאומי בבקשה להפסקת תושבות, וההחלטה מתקבלת בהתאם לנסיבות המשפחתיות והעובדתיות של המקרה.

לתזמון ההחלטה עשויות להיות השלכות על תשלום דמי ביטוח, ביטוח בריאות וזכויות סוציאליות. לכן מומלץ לבחון את שני המישורים במקביל ולא לטפל בכל אחד מהם בנפרד.

איך מתנהלים מול רשות המסים?

כאשר קיימת מחלוקת בנוגע למעמדו של אדם, ההכרעה תלויה במידה רבה באיכות התשתית העובדתית.

חשוב לשמור מסמכים שמציגים בצורה ברורה את ציר הזמן של המעבר: מועד תחילת העבודה בחו"ל, כניסה לדירה במדינת היעד, מעבר המשפחה, רישום ילדים למסגרות, נסיעות לישראל ושינויים בפעילות הכלכלית.

מי שטוען שאינו תושב ישראל למרות שמתקיימת לגביו חזקת ימי שהייה עשוי להידרש להגיש במסגרת הדוח השנתי הצהרת תושבות בטופס 1348 ולצרף מסמכים התומכים בעמדתו.

ככל שהדיווחים למס הכנסה, לבנקים, למעסיקים ולגופים אחרים עקביים יותר, כך קטן הסיכון לסתירות שיקשו על הצגת העמדה בהמשך.

מה קורה אם רשות המסים חולקת על העמדה?

במקרה שבו פקיד השומה אינו מקבל את הדיווח או את הטענה בנוגע לתושבות, ניתן לנהל הליך שומה ולהציג מסמכים וטיעונים תומכים.

אם מוצאת שומה שאינה מקובלת על הנישום, ניתן להגיש השגה בהתאם להוראות הדין. על החלטה בהשגה ניתן, במקרים המתאימים, לערער לבית המשפט המחוזי.

כאן יש חשיבות מיוחדת לכך שהתשתית העובדתית נבנתה בזמן אמת ולא רק לאחר שהתפתחה מחלוקת.

שלבים שכדאי לבדוק לפני המעבר

• מיפוי הנכסים, ההכנסות והפעילות העסקית בישראל ובחו"ל.
• בחינת מקום המגורים ומעמדה של הדירה שנותרת בישראל.
• בדיקת מספר ימי השהייה הצפוי בישראל בשנות המעבר.
• הסדרת חוזי עבודה, מגורים ומסגרות משפחתיות במדינת היעד.
• בדיקת אמנת המס הרלוונטית והשלכות אפשריות של כפל תושבות.
• בחינת מס יציאה על מניות, אופציות ונכסים אחרים.
• בדיקת המעמד וחובות הדיווח מול הביטוח הלאומי.
• שמירת מסמכים ואסמכתאות לאורך כל תקופת המעבר.
• בחינה נפרדת של בעלי שליטה, מנהלים וחברות שממשיכות לפעול בישראל.

שאלות נפוצות

כמה זמן צריך להיות מחוץ לישראל כדי להיחשב תושב חוץ?

אין מספר ימים יחיד שמבטיח שינוי מעמד. מספר ימי השהייה הוא רכיב משמעותי, אך מרכז החיים נבחן לפי מכלול הנסיבות, לרבות מגורים, משפחה, עבודה, פעילות כלכלית וזיקות נוספות.

האם אפשר להשאיר דירה בישראל?

כן. החזקת דירה בישראל אינה שוללת בהכרח מעבר לתושבות חוץ. עם זאת, יש משמעות לאופן השימוש בדירה. נכס המושכר לטווח ארוך שונה מדירה הזמינה לבעליה בכל עת.

האם אמנת מס יכולה לפתור מצב של תושבות כפולה?

במקרים שבהם אדם נחשב תושב בשתי מדינות לפי הדין המקומי, האמנה הרלוונטית עשויה לכלול מבחני הכרעה. יש לבדוק כל אמנה לגופה ולוודא שניתן להציג את האישורים הנדרשים במדינת היעד.

האם המשפחה חייבת לעבור יחד?

מקום מגורי בן או בת הזוג והילדים הוא נתון משמעותי בבחינת מרכז החיים. מצב שבו אדם עובד בחו"ל אך משפחתו ממשיכה להתגורר דרך קבע בישראל עשוי להקשות על הטענה שמרכז חייו עבר לחו"ל.

האם צריך לדווח לרשות המסים מיד עם היציאה מהארץ?

החובות משתנות לפי הנסיבות, ההכנסות, מספר ימי השהייה והדוחות שהיחיד חייב להגיש. לכן יש לבדוק מראש אילו דיווחים נדרשים ובאיזו שנת מס.

למה חשוב לקבל ייעוץ עוד לפני המעבר?

חלק גדול מהראיות הנבחנות בהמשך נוצר בזמן המעבר עצמו. תכנון מוקדם מאפשר לבחון את עיתוי היציאה, מבנה ההכנסות, הנכסים, מס היציאה, פעילות עסקית וחובות הדיווח לפני שנוצרות עובדות שקשה לשנות בדיעבד.

ליווי מקצועי במעבר לתושבות חוץ

שינוי מקום מגורים בין מדינות עשוי להשפיע על מס הכנסה, השקעות, חברות, ביטוח לאומי ואמנות מס. לכן נכון לבחון את התמונה כמכלול ולא להתמקד רק במספר ימי השהייה מחוץ לישראל.

א.ח.ד. בניטה בע"מ מלווה יחידים וחברות בהיבטי מיסוי ישראלי ובין-לאומי, תוך שילוב בין חשבונאות למשפט מס. הליווי כולל בחינת מרכז החיים, מיפוי חשיפות, בדיקת חובות דיווח, השלכות מס יציאה, יישום אמנות מס והתנהלות בהליכי שומה והשגה.

תכנון מוקדם ותיעוד עקבי אינם מבטיחים תוצאה מסוימת, אך הם מאפשרים לקבל החלטות על בסיס תמונה מלאה יותר ולהפחית אי-ודאות בתקופת המעבר.